ניקנזר נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשת הנתבעות כי אשום את ההוצאות שבהן נשאו בהליך זה בסך של 2,387 ₪. לבקשה צורפו אסמכתאות המעידות על הוצאות אלה.

הבקשה הועברה לתגובת ב"כ התובע אשר בחר שלא להתייחס לגופן של האסמכתאות ורק טען כי בית המשפט כבר נתן דעתו לעניין ההוצאות וכי הגשת ההוצאות הנוספות מהווה "מקצה שיפורים".

אין דעתי כדעתו.

בית המשפט קבע, בשלהי פסק דינו, באופן מפורש כי: "התובע ישלם את שכר טרחת הנתבעת בסך של 10,000 ₪ בצירוף מע"מ.... וכן הוצאות משפט שישומו בנפרד על פי בקשה שתוגש בצירוף אסמכתאות". (ההדגשה שלי – י.ב.).

לפיכך, אין המדובר ב"מקצה שיפורים", כלשונו של ב"כ התובע, אלא בדרך אותה היתווה בית המשפט.

על פי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984:

"הטיל בית המשפט או הרשם הוצאות משפט בלי לפרש את סכומן, יהא סכום הוצאות המשפט צירופם של אלה, זולת אם קבע בית המשפט או הרשם הוראה אחרת:

(1) אגרות בית המשפט, הוצאות רישום של פרוטוקול בית המשפט, העתקתו או צילומו, דמי המצאת כתב בי-דין לפי תקנה 475א, מס בולים, שכר בטלה של עדים, שכר רופאים ומומחים אחרים, דמי לינה ודמי נסיעה של אלה בישראל וכל הוצאה אחרת הרשומה כדין בתיק התובענה - כפי שקבע המזכיר הראשי של בית המשפט לפי החומר שבתיק, בלי צורך בבקשה ושלא בפני בעלי הדין.

(2) שאר הוצאות המשפט כפי ששם הרשם, לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט.". (ההדגשה שלי – י.ב.).

ב"כ התובע, כאמור, בחר שלא להעלות טענות כנגד סכומי ההוצאות.

לפיכך, בהתאם לסמכותי לפי תקנה 513 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984, אני פוסק כי על התובע לשלם לנתבעות את ההוצאות לפי הסכומים שיפורטו להלן, הכל בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהתאריך שיצויין בצד הסכום ועד לתשלום המלא בפועל:

1,913 ₪ - 29/9/2005

69 ₪ - 21/1/2008

129 ₪ - 18/12/2007

129 ₪ - 22/11/2007

130 ₪ - 28/5/2006

70 ₪ - 5/7/2005

ניתנה היום, כ"ח אייר תש"ע, 12 מאי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: